מאת: אסף קופפר

ההחלטה של ממשל טראמפ להעלות את המכסים על יבוא מקנדה, מקסיקו וסין היום יצרה זעזוע בשווקים הפיננסיים, והובילה לירידות חדות במדדי המניות המובילים. המכסים החדשים עומדים על 25% עבור מרבית היבוא הקנדי והמקסיקני, ועל 20% עבור מוצרים מסין. מדובר במהלך אגרסיבי שמגדיל את המתיחות הכלכלית בין ארצות הברית לשותפות הסחר המרכזיות שלה, ועשויה להעלות  את הסיכון להסלמה במלחמת סחר עולמית.

השווקים מגיבים בירידות חדות בשל החשש מהאטה כלכלית, שכן המכסים הללו צפויים להגדיל את עלויות היבוא עבור חברות אמריקאיות, להקטין את שולי הרווח שלהן, ולהוביל לעליית מחירים עבור הצרכנים. כתוצאה מכך, חברות בתעשיות הרכב, השבבים והתרופות עלולות להיפגע במיוחד. מניית טסלה (TSLA) ירדה בכ-7% לאחר שהמשקיעים החלו לתמחר עלייה בעלויות החומרים והמכסים החדשים על יבוא רכיבים מקנדה ומקסיקו. גם מניית קוואלקום (QCOM) ספגה ירידה משמעותית, שכן החברה תלויה בשוק הסיני הן בייצור והן במכירות.

בנוסף להשפעות הישירות על החברות והצרכנים, מהלך זה מצטרף לשורת החלטות של טראמפ שמגבירות את חוסר הוודאות הפוליטית והכלכלית. על אף שטראמפ מציג את המכסים כדרך להגן על הייצור המקומי ולייצר מקומות עבודה נוספים, בפועל, רבים מהכלכלנים מזהירים מפני השלכות הפוכות. כאשר עלויות היבוא עולות, דבר שמאלץ את היצרנים המקומיים  לייקר את מוצריהם, מה שעלול להוביל לירידה בביקוש ולפגיעה ברווחיות.

 

סין, בתגובה למהלך האמריקאי, הודיעה כי תטיל מכסים נגדיים של עד 15% על יבוא חקלאי מארצות הברית, כולל סויה, בקר ופירות. צעד זה מכוון בעיקר לפגוע במדינות שבהן התמיכה בטראמפ היא הגבוהה ביותר, וכבר עכשיו יש חשש בקרב חקלאים .אמריקאים שמכירותיהם ייפגעו בצורה משמעותית. גם קנדה הודיעה כי תטיל מכסים מדורגים על יבוא מארצות הברית בהיקף של 107 מיליארד דולר, מה שעלול להוסיף לחץ על התעשייה המקומית בארצות הברית

וורן באפט, המשקיע האגדי ומנכ"ל ברקשייר האת'וויי (BRK.B), התייחס למכסים כ"מעשה של מלחמה" והזהיר מפני ההשלכות של מדיניות מכסים ארוכת טווח. לדבריו, מכסים הם למעשה מס על היבוא, והם בסופו של דבר מגולגלים על הצרכנים, מה שמגביר את האינפלציה ופוגע בצמיחה הכלכלית. באפט הדגיש כי כלכלה בריאה זקוקה למסחר חופשי ושאין תחליף לשיתוף פעולה בינלאומי. הוא הוסיף כי הסיכונים שנוצרים בעקבות צעדי טראמפ הם בלתי צפויים ועלולים לערער את היציבות של חברות רבות בתיק ההשקעות של ברקשייר.

בטווח הקצר, סביר להניח שהשווקים ימשיכו להגיב בתנודתיות גבוהה כאשר המשקיעים ינסו להבין את ההשלכות המיידיות של המהלך. חברות עם חשיפה גבוהה לשווקים בינלאומיים עשויות לספוג לחצים נוספים, בעוד שסקטורים מקומיים עם תלות נמוכה יותר ביבוא יכולים להיות מוגנים יחסית. עם זאת, בטווח הארוך יותר, אם מתח הסחר יחריף ויגרור סבב נוסף של מכסים, הדבר עלול להוביל להאטה כלכלית רחבה יותר.

 

נראה כי האתגר המרכזי עבור ממשל טראמפ יהיה להתמודד עם ההשלכות של הצעדים הללו על הכלכלה המקומית, במיוחד לקראת הבחירות הקרבות. עם עלייה צפויה במחירי הצרכן ועלויות הייצור, עשויה לעלות דרישה ציבורית להפחתת מתחים ולהחזרת המשא ומתן למסלול דיפלומטי. המשקיעים ימשיכו לעקוב מקרוב אחר התפתחויות נוספות, שכן כל עדכון מצד המדינות השותפות לסכסוך עשוי לגרום לתנודות נוספות בשווקים.

מעבר להשפעה הכלכלית הישירה, ישנה משמעות פוליטית משמעותית להחלטה זו. במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ יצר מדיניות סחר אגרסיבית שהובילה לעימותים כלכליים עם סין ומדינות נוספות. כעת, במהלך כהונתו השנייה, הוא ממשיך באותה גישה, תוך ניסיון למצב את ארצות הברית ככוח מוביל בעולם בכל הנוגע למדיניות מסחר. עם זאת, לא כל בעלי העסקים והמשקיעים מסכימים עם הגישה הזו, ורבים חוששים כי הסלמה נוספת תוביל לפגיעה בצמיחה הכלכלית העולמית.

בין אם מדובר במהלך אסטרטגי לקראת הבחירות הקרבות ובין אם מדובר בהמשך ישיר של המדיניות הקודמת, ברור כי לשווקים הפיננסיים מצפה תקופה לא פשוטה. המשקיעים יצטרכו לנווט בסביבה כלכלית חדשה שבה חוסר הוודאות גבוה, והיכולת להעריך את ההשלכות של צעדים כאלה הופכת להיות קריטית. השאלה הגדולה היא האם הממשל האמריקאי יוכל לנווט את הכלכלה ביציבות למרות המהלכים הדרמטיים, או שהשווקים ימשיכו להראות סימני לחץ וחוסר ביטחון.

מקורות:

בלומברג

יאהו פייננס